חשיבות המחקר בתחום הטיפול בשיתוק מוחין נובעת בראש וראשונה מן השכיחות הגבוהה של הבעיה ומעצם היותה בעיה הפוגעת באיכות חיי הילד המשפחה ומטילה עול כלכלי וחברתי גדול מאד על כלל החברה.
המחקר לשיפור ההבנה והטיפול בשיתוק מוחין נחלק למחקר קליני ולמחקר בסיסי.
ללא ספק יש רצון עז בשנים האחרונות להירתם באופן יוצא מן הכלל על ידי רופאים ומטפלים מתחומי רפואה שונים, כיאה לבעיה החובקת מספר תחומים והעיקריים שבהם: נוירולוגיה, אורטופדיה, שיקום, ונוירוכירורגיה.
הדגשים במחקר הקליני הינם:
-
מניעה של שיתוק מוחין
-
מיזעור הנזק שהצפוי בגין הפגיעה שארעה למוח הצעיר
-
זיהוי מוקדם של אוכלוסיות בסיכון גבוה לפתח שיתוק מוחין משמעותי ו"תפירת" טיפול אגרסיבי ומותאם לקבוצה ספציפית זו
-
זיהוי הפרופיל המקיף של הילד עם שיתוק מוחין על כל המרכיבים הקליניים המגבילים, ובכך שיפור הבחירה של הטיפול החודרני (ניתוחים) המותאמים לילד.
המוטיבציה והחשיבה שאנו, כצוות העוסק בטיפול בילדים עם שיתוק מוחין באופן רב-תחומי, משקיעים רבים.
עם זאת המשאבים הן מבחינת תקציב והן מבחינת כוח אדם שיעזור לקדם את המחקר דלים.
המערך הטיפולי הקונבנציונלי בבתי החולים ובמרפאות עוסק בראש וראשונה, כצפוי, בטיפול עצמו, ואינו ערוך להשקיע השקעה עתידית לטובת מחקר.
אולם, לכולנו ברור, כי ללא מחקר לא נוכל לקדם משמעותית את ההבנה והטיפול בשיתוק מוחין.
לתמיכה במחקר באחד מן הסעיפים שצויינו לעיל, נא ליצור קשר באופן ישיר עם הצוות הרב תחומי.